שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
בואו נהיה כנים: התקנת מחמם במתח גבוה בחדר מלא באדים זה כמו לשחק עם אש – במובן המילולי והחשמלי. הבעיה הגדולה ביותר בחדרי אמבטיה היא הלחות שנכנסת למקומות שאינה אמורה להיות שם, מה שגורם לזרימת חשמל לא רצויה. כשבוחרים מחמם לאזור המקלחת או האמבטיה, אי אפשר פשוט “לקוות” שהבידוד טוב – הוא חייב להיות איכותי מאוד.
המאבק נגד הלחות
הבעיה עם אדי המים היא שהם מקלים על החשמל לעבור למקומות שאינו אמור להיות שם. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרים איכותיים. אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית, שמהווה בידוד טבעי. אך הסכנה האמיתית אינה נמצאת בזכוכית, אלא בנקודות בהן האלקטרודות נמצאות בקשר עם החוטים. שם בדרך כלל נוצרות בעיות.
סגירת הפערים
רוב התקלות נגרמות בנקודת החיבור בין המנורה למקור החשמל. אם משתמשים בשקע R7s רגיל, הוא חייב להיות אטום לחלוטין. אפילו פער זעיר יכול לגרום להצטברות לחות, וכך ליצירת חיבור בין החוטים החמים לבין השלדה המוגנת.
כדי לפתור זאת, אנו משתמשים בחומרים על בסיס סיליקון או חומרי סגירה מיוחדים. למה? כי הם אינם נשברים או נמסים אחרי אלפי פעמים של חימום וקירור.
הפרדוקסים
אי אפשר לקבל הכל. כשמשתמשים בחומרי סגירה איכותיים, המכשיר נהיה גדול יותר. בנוסף, יש ירידה קלה בחום שנוצר – החומרים המגנים חוסמים חלק מגלי האינפרא-אדום. זו בעיה של איזון בין קבלת מירב החום לבין הבטחת רמת בידוד גבוהה מספיק כדי לשמור על בטיחותכם.
ובבקשה, בשם כל מה שטוב, השתמשו במנגנון GFCI (מנגנון ניתוק חשמלי במקרה של תקלה). גם אם המנורה מבודדת היטב כיום, חומרי הסגירה עלולים להתבלות לאחר שנים של שימוש באדים. מנגנון GFCI הוא המערכת שתגנה עליכם – הוא ינתק את החשמל ברגע שהוא מזהה תקלה, וכך ימנع מצב שבו תקלה קטנה עלולה להפוך לאסון.