למה רוב מזרקי החימום בחדרי אמבטיה נהרסים (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האדים העבים שנוצרים מהמקלחת החמה, וגם בגלל המים שנופלים על המכשיר, זה בעצם מקום של עינויים עבור הרכיבים החשמליים. רוב מזרקי החימום פשוט לא יכולים לעמוד בזה – הם מתקלקלים, ובסוף הם נהיים חסרי תועלת.
רצינו ליצור מכשיר שיוכל לעמוד בתנאים האלה.
המאבק בטיפות המים
הבעיה היא שכאשר טיפת מים קרה פוגעת בצינור האינפרא-אדום החם, נוצר “הלם תרמי”. זה נשמע מסובך, אבל בעצם זה אומר שהזכוכית נפגעת ונוצרים בה סדקים זעירים. בסופו של דבר, המכשיר פשוט נהרס.
כדי למנוע זאת, עשינו שני דברים: ראשית, סגרנו את החיבורים החשמליים באמצעות חומרי סיליקון עמידים בפני חום. כך הלחות לא יכולה לחדור לחוטים. שנית, עיצבנו את המעטפת של המכשיר כך שהיא תהיה עמידה בפני מים. כך המים לא יכולים להגיע לרכיבים החשמליים. אין יותר פתחים פתוחים, ואין מקומות בהם האדים יכולים להתאסף.
זה די פשוט: צריך רק לשמור על החוטים יבשים, ואז המכשיר לא ייהרס אחרי כמה עונות.
התמודדות עם הערפל
אתם יודעים את אותה שכבה ערפילית שנוצרת על מזרקי החימום? זה לא רק מגעיל לראות – הלחות הזו יוצרת בעצם “חומה” שמונעת מהחום להגיע אליכם.
לכן, הוספנו שכבה הידרופובית על העדשה החיצונית. במקום שכבה ערפילית, המים פשוט נאספים ונופלים החוצה. כך החום יכול להגיע למקום הנכון.
החיסרון
יש כמובן חיסרון: החומרים העמידים בפני מים יוצרים גם בידוד. בגלל זה, הטמפרטורה בתוך המכשיר עלולה להיות גבוהה יותר בכמה מעלות מאשר במכשירים זולים שאינם עמידים בפני מים. רק ודאו שמאוורר חדר האמבטיה עובד כראוי, כדי שהחדר לא יהיה חם מדי.
בסופו של דבר, רצינו מזרק חימום שיוכל לעמוד בתנאים הקיצוניים של חדר האמבטיה. על ידי מניעת האדים מלהגיע לרכיבים החשמליים, הצלחנו להאריך את חיי המכשיר מכמה מאות שעות לכמה אלפי שעות.
בקיצור, העיקר הוא למנוע מהמים להגיע לחוטים.